בן שושנה וטובים. נולד בשנת תר"ף (1920) בתימן ובהיותו ילד קטן עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. המשפחה השתקעה בתל-אביב ויפת החל ללמוד ב"חדר". עם התבגרו יצא לעבודה ועזר לאביו במלאכת הריצוף על-מנת להקל את חיי המשפחה. למרות העבודה המפרכת, נהג יפת לצאת לרחובות שכונת מגוריו, לאסוף סביבו את ילדי השכונה ולארגנם בפעילות חברתית- תרבותית אם בשירה וסיפורים מאגדות ישראל ואם במשחקי ספורט - כדורגל ועוד. כן היה פעיל במסגרת בית-הכנסת בו נהגה המשפחה להתפלל. יפת היה בעל קול ערב להפליא ובשמחות ובחגיגות שנערכו נהג לשמח את הקרואים בשירתו הנאה. היתה לו אוזן קשבת לצרות הזולת ואף נהג להפריש משכרו הדל ל"מתן בסתר" לנזקקים. יפת אהב את הארץ בכל נפשו ובכל מאודו והרבה לטייל בשביליה. הוא הצטרף למחתרת האצ"ל ונטל חלק בפעולותיה כנגד השלטון הבריטי.

בפרוץ מלחמת העולם השניה הצטרף יפת ללוחמים בצורר הנאצי והתגייס לצבא הבריטי. הוא שירת בחיל החפרים. בחודש מארס 1941 צורפה יחידתו לחיל המשלוח הבריטי שנשלח ליוון כדי לעצור את הצבא הגרמני שפלש ליוון. לאחר קרבות גבורה נאלץ חיל המשלוח הבריטי להיכנע וחייליו נפלו בשבי הגרמני. בין השבויים הבריטים היו גם 1500 חיילים יהודים מארץ-ישראל, ויפת ביניהם. ארבע שנות שבי עברו עליו וביום י"ח בניסן תש"ה (1.4.1945), מת בשבי ומקום קבורתו לא נודע. השאיר הורים, שלושה אחים ואחות.

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
יפת טובים שרעבי (Tovim Sharabi Jefet), מספר אישי בריטי PAL/13170, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל החפרים הבריטי (P.C. - Pioneer Corps)  ביחידה 603 Pioneer Coy. מקצועו הצבאי - חפר. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- ATHENS MEMORIAL, יוון, בציון Face 9.